תשובה למשימה המתוקשבת בעקבות יומן המסע:
שרוליק קיבל זהות חדשה מהאישה שגרה בכפר הפולני שהתארח אצלה כדי להתחבא מהנאצים.שרוליק נולד בכפר קטן, אינו זוכר את שם הכפר ואינו יודע את גילו,אך הוא זוכר איך אביו קשר את הסוסים ברתמה לעגלה,שם עליה חפצים ושלושתם יצאו לדרך(שרוליק, אביו ואימו). לא היו לשרוליק אחים ואחיות הוא היה הבן היחיד והראשון.הוא לא זוכר כמה זמן נסעו הוא רק זוכר שהיה רעש גדול, ומטוס עבר נמוך מעליהם היה קול טרטור חזק וכדורים נורו ופגעו בעגלה ובסוסים. ההורים של שרוליק נהרגו מהכדורים שפגעו בהם.אנשים זרים לקחו את שרוליק לכפר שלהם, והוא לא זוכר כמה זמן היה שם, אבל הוא זוכר שהאיכר היה מרביץ לו עד שהוא עזב ומאז שרוליק עובר מכפר לכפר.
מחשבותיי ורגשותיי בעקבות קריאת הספר הן שאני מסיקה מהספר שכך ילדים ואנשים חיו ושרדו בשואה ואני מרגישה שאני נכנסת אל תוך הספר וחווה עם הדמות הראשית(שרוליק) את מה שחווה בשואה ואת מה שמסופר בסיפור.
יש לי תחושה וציפייה ששרוליק ימצא מישהו שיטפל בוא וירשה לו להישאר מוגן בביתו עד סוף המלחמה.
ובנוסף לכך שהוא גם ימצא אחד מקרובי משפחתו והם יהיו יחד.
אהבתי את כתיבתך, כתבת בצורה רהוטה ומעניינת אהבתי שפירטת על האישה שעזרה לו ועל חייו אצלה. נהנתי לקרוא את עבודתך.
השבמחקמי.חכ