לי.קר

רוץ ילד רוץ /אורי אורלב 

סיפורו של שרוליק מתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה . פולין שמצאת תחת הכיבוש הגרמני,ויהודי העיר ורשה והעיירות הסמוכות לה נלקחים לגטו ומנהלים חיים של רעב , מחסור וחולי.שרוליק בן השמונה נותר לבדו בעולם זה קרה כשנבר כהרגלו בפח האשפה בגטו, בניסיון למצוא שאריות מזון.  כשהרים את ראשו מהפח ראה שאימו שרק ליפני רגע הייתה ליידי נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה . מכן והילך יהיה עליו לשרוד בעצמו : הוא ילמד להסתתר ביערות ולראות בהם מקום מבטחים , הוא ילמד לסמוך על חושיו במפגשיו עם ילדים ומבוגרים , הוא ילמד לחיות בעולם בזהות הבדויה שיאמץ לעצמו: יורק סטניאק -ילד פולני,נוצרי יתום מלחמה נטוש המחפש עבודה בכפרים תמורת מזון ומקום לינה בדיר או ברפת. 

כשקראתי את הספר  הרגשתי תחושת רחמים וכאב שילד ככ קטן שלא עשה שום דבר רע לאף אחד צריך לסבול בגלל שהוא יהודי והציפיות שלי הן ששרוליק לא יאבד תקווה וימשיך להאמין שהוא יכול לשרוד את המלחמה ולהינצל . 

מי.חכ

רוץ ילד רוץ/ אורי אורלב

שרוליק אהב את היער והרגיש בו מוגן. הוא הגיע ליער לאחר שהצליח לחמוק מהגטו בזכות האיכר שהציל אותו מהגרמנים והבריח אותו אל חבורת ילדים יהודיים ביער. 
שרוליק שוטט עם החבורה ביער ובינתיים למד מהם דרכי הישרדות ביער, עד שבוקר אחד התעוררו בבהלה מיריות מתקרבות, ברחו והתפצלו .

שרוליק שוטט בעצמו ביער עד שפגש את היערן והתלווה אליו לבית אחותו שם שירת אותה בביתה והיא הייתה מאכילה אותו ומטפלת בו. יום אחד הגיע לביתה שוטר גרמני ששמע ממשהו בכפר שיש בביתה ילד יהודי. שרוליק שמע זאת וברח אל היער ,הגרמני הבחין בו,הוא ועוד שוטר גרמני ניסו לתפוס את שרוליק ולהרגו, שרוליק נמלט אל היער שם ראה בן אדם שוכב על ענף עץ ומתבונן בו,לבסוף התברר שזהו אביו, אותו לא ראה כבר הרבה מאוד זמן והיה בטוח שנהרג לאחר שזיהה את אביו ,אביו דיבר במהירות והתרגשות וכשהם שמעו את הצעדים המתקרבים של הגרמנים אמר לו :" אין זמן אני רוצה שתזכור את כל מה שאגיד לך עכשיו . תמצא משהו שיילמד אותך להצטלב ולהתפלל ואז תישאר אצל איזה איכר עד שתגמר המלחמה...האב השתתק ונשק לשרוליק כשהוא נאנק כמו חיה פצועה..." אביו רץ אל השוטרים הגרמנים כפי שקבעו ורק כשספר שרוליק עד עשר שחרר את גופו ורץ לכיוון ההפוך בכל כוחו, שמע שתי יריות אך לא הפנה את ראשו.. זו הייתה הפעם הראשונה שנפגש עם אביו לאחר זמן רב מאוד שהיה לבד וגם הפעם האחרונה... 
כשקראתי את הספר הרגשתי צמרמורת ,ריחמתי עליו ,הרגשתי שזה לא מגיע לילד כל כך צעיר לעבור את כל זה בחייו ,לאבד את כל הקרובים לו, הרגשתי שאני רוצה לעזור לו בסיוט שהוא חי בו לבד..
הציפיות שלי מהספר הם שלבסוף שרוליק ימצא את אמו, את אחיו ושחייו ישתנו לטובה, שהוא ירגיש שיש משהו שהוא יכול להישען עליו ושלא הכל אבוד..

עמ.סו

       רוץ ילד רוץ

שרוליק כבר הכיר את היער.

  הוא ידע בדיוק איפה הוא יכול למצוא מקום לינה ומקורות מזון ושתיה..

כאשר הגיע הסתיו לשרוליק היה קר ברגלים, הוא היה חולה והמזון שלו הולך ואוזלאבל שרוליק שמע לעצתו של אביו הוא הצליח למצוא בית פלוני שהחזיק אותו וטיפל בו .

האישה שחיה בבית הייתה יפיפה והיא לימדה אותו להצטלב ולהתפלל כמו הנוצרים .

האישה הביאה לשרוליק סיפור שיספר לכול מי שישאל אותו מאיפה הוא והיכן הוריו :

הוא נולד בכפר קטן, אינו זוכר את שם הכפר ואינו יודע את גילו, אך הוא זוכר אך אביו קשר את הסוסים ברתמה לעגלה, שם עליה חפצים והוא אביו ואמו יצאו לדרך ..

לא היו לשרוליק אחים ואחיות הוא היה בן יחיד. הוא לא זוכר כמה זמן הם נסעו הוא רק זוכר שהיה רעש גדול ומטוס עבר נמוך מעליהם היה קול רועש חזק , וכדורים נורו ופגעו בעגלה ובסוסים .

ההורים של שרוליק נהרגו מהכדורים שפגעו בהם .

אנשים זרים לקחו את שרוליק לכפר שלהם ,והוא לא זוכר כמה זמן היה שם אבל הוא זוכר שהאיכר היה מרביץ לו עד שהוא עזב ומאז הוא עובר מכפר לכפר ..

הסיפור היה מענין ומרגש מאוד .. הוא גורם לנו כקוראים להעריך את כול הדברים שייש לנו בחיים ונותן פרופרוציה לגבי כול מיני דברים שאנחנו חושבים שהם   "חשובים  " לנו ..

הסיפור נותן לנו תחושה שאנחנו חלק מימנו למרות שאף אחד מאיתנו לא באמת יכול להיות בסיטאוציה כזאת ..

אני מצפה ששרוליק לא יאבד תקווה ושימשיך להאמין ושהוא ינצל ..

                                                                 

                                                   עמית סויסה ..

אי.קר - יומן המסע שלי...

חייו של שרוליק -

שרוליק היה ילד כבן 5 , לשני הורים וארבע אחים ואחיות.
ממקום מגוריהם לקחו אותם ל-גטו ורשה.
אחיו של שרוליק מצא פרצה בחומה , אך ניסיון בריחה זה לא הצליח .
יום אחד שרוליק ושני הוריו ניסו לברוח מהגטו...
שרוליק והוריו הלכו , בתקווה לברוח סוף סוף מהגטו , אך הגרמנים ראו אותם , אביו קפץ לצד הכביש וברח והגרמנים תפסו את שרוליק ואת אימו.
יום אחד , שרוליק הלך כהרגלו עם אימו לחפש אוכל בפח האשפה .
הוא יצא מהפח ואמו לא הייתה שם , הוא חיפש אותה ולא מצא . הוא גם לא זכר את הדרך הביתה.
באותו מקום , ליד פח הזבל חבורת ילדים שיחקו כדורגל .
הוא התיידד עם הילדים והם נהייו משפחתו החדשה.
יום אחד הם ניסו לברוח מהגטו , אבל הגרמנים באו.
אז שרוליק נכנס לתוך עגלת סוסים ומשם ברח , הגרמנים כנראה ראו שהאיש ברח ויש בתוך העגלה ילד והם התחילו לירות , האיש השיב את שרוליק על הסוס , ניתק את הסוס מהעגלה והתחיל לדהור ,
הוא עבר כפר ועוד כפר , עד שנעצר והוריד את שרוליק על שפת הנהר ליד חבורת ילדים .
שמסתבר שגם הם יהודים.
הילדים לימדו את שרוליק איך לשרוד ביער בלי אוכל נורמלי או שתיה .
הם לימדו אותו איך להשיג אוכל ולצוד.

כאשר אני קוראת את הסיפור אני ממש מתחברת אליו. הסיפור הוא מאוד קשה מבחינה נפשית .
ועוד לחשוב שכל זה קרה באמת , שככה הפרידו ילדים ממשפחותיהם , שככה הרגו אנשים , שהרגו את הילדים למול עיני הוריהם .
שככה ילדים קטנים היו צריכים לשרוד ביער , לאכול חרקים.
כשאני חושבת על זה כל אחד צריך להגיש תודה שיש לו , הורים דואגים , ובית חם.

גל.קצ

רוץ ילד רוץ \ אורי אורלב 

שרוליק ברח מהגטו בעזרת איכר שהייתה לו עגלת סוסים והאיכר הסתיר את שרוליק עד שהם התרחקו מהגטו. כשהגיעו ליער האיכר הוריד את שרוליק מהעגלה  ואמר לו ללכת אל הילדים היהודים.

שרוליק התחבר עם חבורה של ילדים יהודים שידעו לצוד, לשרוד ביער, לברוח מהגרמנים, להתחבא ועוד...

בשלב מסוים בלת ברירה נפרד שרוליק מהילדים והיה צריך להסתדר לבד ביער.

יום אחד מצא אותו היערן ולקח את שרוליק שיעבוד אצל אחותו שם היה שרוליק זמן מה ואז חזר ליער.

התחיל החורף ושרוליק חלה ולא היה לו הרבה סיכוי לשרוד עד שלקחה אותו אישה פולנייה יפה אל הבית שלה, היא קילחה אותו, האכילה אותו וטיפלה בו עד שהבריא לגמרי. ואז לימדה אותו האישה איך להצטלב , היא נתנה לו שם חדש ולימדה אותו מה להגיד אם ישאלו אותו מה קרה לו ואיפה ההורים שלו.

במהלך קריאת הספר הרגשתי שאני נמצאת שם איתו , שאני חווה את הכאב שלו, שקשה לי כמו שקשה לו. ותמיד הרגשתי שזה נוראי לעשות דבר כזה לילד, להביא אותו למצב שהוא ישן ביער על עצים ושהוא לא אוכל כמה ימים ושהוא חולה ולבד ושהוא צריך ללכת בין כפרים ולהתחנן שיקחו אותו כדי שיעבוד אצלם.. והוא רק בן 9 !

הציפיות שלי זה ששרוליק ימצא מישהו מהמשפחה שלו, את אחד האחים שלו, את אחותו או את אמא שלו..

או שהוא ימצא משפחה שתסכים להחזיק אותו אצלם עד סוף המלחמה בלי שיעבוד בלי שהוא יהיה צריך לעשות משהו בשבילם כתמורה לזה שהוא אצלם.

ע.ו יומן המסע שלי

רוץ ילד רוץ\אורי אורלב

שרוליק-יורם פרידמן

שרוליק היה ילד שמטייל ביערות ובכפרים ומחפש מקום מחייה,אוכל,שתייה,ובמיוחד:עבודה.

בדרכו הוא פוגש אנשים מכפרים שמוכנים לעזור לו אבל אינם יודעים שהוא בעצם ילד יהודי.

היו גם אנשים רעים שגילו שהוא יהודי והתנהגו אליו באכזריות רבה,ויש כאלו שידעו שהוא יהודי והסתירו אותם בביתהם. 

יורם פרידמן-שרוליק

כריכת הספר

כשקראתי את הספר עם הכיתה הרגשתי עצב תסכול ופחד בגלל האכזריות שהייתה שם,בשואה, ומתקשה להאמין איך הם עברו את כל זה,בכל זאת,הייתה לו משפחה, והוא נשאר לבד,והוא רק בן 8.

                                                                                         

יו.פר

רוץ ילד רוץ/ אורי אורלב

במהלך השהות של שרוליק ביער הוא פגש חבורה של נערים שיודעים לצוד ולידאוג לעצמם למזון.

בהמשך שרוליק ניתק מהם במסעו אל החופש, ומהבריחה מהנאצים. כאשר מגיע הסתיו, שרוליק נהיה חולה, אין לו פרטי לבוש מתאימים למזג האוויר, אין כבר אוכל, והוא מסתובב ביער קפוא ורעב. הוא הלך לעניים, הוא ידע שהם יעזרו לו. הוא ראה בית מגורים ולידו מבנה הרוס, הוא חשב שזהו בית עניים בטוח. כאשר הוא דפק על הדלת,נפתחה הדלת במקצת אבל שרוליק כבר התמוטט. כשפקח את עיניו מצא את עצמו בבית אישה שטיפלה בו ועזרה לו. היא נתנה לו עצו איך להשתלב בין הגואים(הפולנים) היא נתנה לו סיפור כיסוי שיעזור לו למצוא עבודה בין הפולנים: שמו הוא יורק סטניאק, הוא בן יחיד במשפחתו יום אחד אביו רתם סוסים לעגלה העמיס עליה חפצים וכולם יצאו לדרך. יורק(שרוליק) לא זוכר כמה זמן הם נסעו אבל הוא זוכר שהיה רעש גדול. ומטוס עבר נמוך מעליהם והם שמעו קול טרטור חזק, וצרור ארוך של יריות פגע בעגלה ובסוסים. ההורים של יורק(שרוליק) נפלו ולא זזו יותר, כאשר דיבר אליהם הם לא הגיבו. הבגדים של הוריו של יורק(שרוליק) נעשו אדומים ורטובים. אנשים זרים לקחו אותו לכפר שלהם. יורק(שרוליק) לא זוכר כמה זמן היה אצלם. אבל הוא זוכר שהאיכר שאצלו עבד היה משתכר ומרביץ עד שעזב ומאז הוא עובר מכפר לכפר. זה היה סיפור הכיסוי של שרוליק וככה הם נפרדו, שרוליק יצא לדרכו וראה משק גדול הוא דפוק על הדלת הוריד את כובעו ואמר:"יבורך יזוס כריסטוס" מיד באה התשובה ושרוליק ניכנס אל תוך הבית. 

במהלך הקריאה הרגשתי איך זה שרק עניים יכולים לעזור לעניים, בגלל שרק עניים מבינים כמה קשה זה להיות עני ולכן הם עוזרים אחד לשני. אני שמחה שהיה לשרוליק מישהי שטיפלה בו כשלא היה מי, הרגשתי פה ושם קצת עצב על כמה ששרוליק סובל, וכמה שקשה לו להיות לבד בעולם הגדול ותמיד נסתי להציב את עצמי במצבו ולשאול את עצמי מה אני הייתי עושה, אך ללא שם מחשבה של סיכוי שהייתי מצליחה לישרוד שם...

מר.קו -רוץ ילד רוץ/אורי אורלב

קצת על שרוליק/יורק סטנייק: 

שרוליק היה ילד לשני הורים וארבע אחים ואחיות.

הם גרו בגטו ורשה בסבל ובצער,יום אחד אחיו של שרוליק מצא פרצה לברוח מהגטו אך ניסיון זה לא הצליח.

לאחר זמן קצר אמו ואביו ברחו ביחד אתו מהגטו, האמא ושרוליק נתפסו ואת האב לא מצאו מפני שהתחבא מספיק טוב.

מכאן מתחיל הסבל הרציני ביותר בזמן ההוא: שרוליק ואמו היו אוספים אוכל מהפח מבשלים ואוכלים מפני שלא הייתה עבודה,יום אחד בשעה ששרוליק היה בפח בחיפושים אחר אוכל אמו נעלמה כלא הייתה מעולם,שום זכר.

שרוליק לא ידע היכן הוא גר לכן הייתה לו בעיה לא היה לו איפה לחיות.

באותו ערב הוא התיידד עם הילדים ששיחקו ליד הפח כדורגל (שהיה עשוי מפחי שימורים וסמרטוטים)והם לימדו אותו לחיות בגטו 

כשקראתי את הספר לא הפסקתי לבכות מכאב שהיה להם,הם הם היו חסרי אונים ואומללים וספר זה חשוב מאוד מפני שגם אנחנו צריכים להאריך את האחרים באותה צורה. לדעתי אף אחד לא צריך לעבור את זה ואני הייתי מתנדבת להיות במקום אך הצרה קרתה ואין לשנות אבל יש למנוע זאת שוב

המשך יבוא...

ענ.שט

שרוליק פגש ביער חבורת ילדים שהכירה את היער היטב.
במהלך השהות עם הילדים למד שרוליק איפה אפשר למצוא מזון ביער ואיפה אפשר לישון.
כאשר הגיע הסתיו, לשרוליק היה קר ברגליים, הוא היה חולה והמזון שלו אזל אבל, שרוליק שמע לעצתו של אביו הוא הצליח למצוא בית פולני שהחזיק אותו וטיפל בו. האישה שחיה בבית לימדה את שרוליק להצטלב ולהתפלל. האישה נתנה לשרוליק סיפור שיספר לכל מי שישאל אותו מאיפה הוא או איפה הוריו: הוא נולד בכפר קטן, אינו זוכר את שם הכפר ואינו יודע את גילו,אך הוא זוכר איך אביו קשר את הסוסים ברתמה לעגלה,שם עליה חפצים והוא אביו ואמו יצאו לדרך. לא היו לשרוליק אחים ואחיות הוא היה הבן היחיד .הוא לא זוכר כמה זמן נסעו הוא רק זוכר שהיה רעש גדול, ומטוס עבר נמוך מעליהם היה קול טרטור חזק וכדורים נורו ופגעו בעגלה ובסוסים. ההורים של שרוליק נהרגו מהכדורים שפגעו בהם.אנשים זרים לקחו את שרוליק לכפר שלהם, והוא לא זוכר כמה זמן היה שם, אבל הוא זוכר שהאיכר היה מרביץ לו עד שהוא עזב ומאז שרוליק עובר מכפר לכפר.

במהלך הקריאה, לדעתי, אפשר להתחבר לשרוליק, להבין מה הוא מרגיש, למרות שקשה להבין איך אפשר לחיות ככה.
הספר מסקרן, הוא גורם לך לרצות לקרוא עוד.
אני מרגיש שאני מבין איך היו החיים בשואה, ומה יהודים היו עושים כדי לשרוד.

הציפיות שלי לגבי המשך הקריאה הם ששרוליק ינצל, שיפגוש את אימו, ויחזור לחיות חיים רגילים.

רו.מג- יומן המסע

שרוליק התחבר לחבורת ילדים שפגש ביער, לילדים היה כל מיני פתרונות יצרתיים לחיים ביער,
בהמשך הסיפור שרוליק נאלץ להיפרד מחוברת הילדים, שרוליק הגיע לכפר פולני, הוא מצא עבודה אצל אחד איכרי הכפר וחשב להישאר שם, האיכר נתן לו לסדר בקבוקים בתוך מחסן, ברגע שהחל נעל אותו האיכר בתוך המחסן אך אשת האיכר פתחה את המנעול וצעקה לשרוליק רוץ ילד, רוץ...

הסיפור עד כה היה מעניין ומרגש, את נשאבת אל תוך הסיפור, ואת מרגישה בשואה למרות שברור שבחיים לא נצליח להבין איך זה לשרוד בשואה,צריך המון מזל כדי להתקל באביך, או למצוא איכרים נחמדים שיעזרו לך, סיפור זה גורם לך להעריך יותר את מה שיש לך ואיך שאתה חי...

אי.זב.
משימה מתוקשבת: יומן המסע שלי 
שרוליק הכיר את היער כמו את כף ידו והיה לו אגוזים ופירות יער לכל השנה,
כך חשב שרוליק אך לפתע הגיע החורף. שרוליק התהלך בשבילים בלי אוכל (כי כל מזונו אזל להפתעתו),
בשלג ובקור העז עד שהגיע לכפר פולני.
שרוליק עבר ליד בתים מפוארים וחמים אבל לא העז להתקרב אליהם מכיוון שזכר את עצת אביו
בדקות האחרונות שהספיק לראותו:" לך תמיד אל העניים, הם בטוח יעזרו לך..." והוא המשיך ללכת.
אחרי זמן מה הוא הרגיש מוזר וסחרחורת הכתה בו, הוא התהלך בכבדות עד שהגיע לבית רעוע ובקושי הצליח 
לדפוק בדלת והתמוטט.
כאשר התעורר ראה אישה יפה עומדת מעליו ושואלת אותו:" מי אתה?".מאז היא לימדה אותו להצטלב, להתפלל,
נתנה לו סיפור חדש וכו'...
אחרי כמה חודשים היא אמרה לו שהו צריך ללכת ומאז הוא נודד בין כפרים אחרים.

כאשר אני קורא את  הספר "רוץ ילד,רוץ" אני מרגיש שאני נכנס לתוך הספר ורואה מהצד את
האירועים המתרחשים לשרוליק ואני מרגיש דחף להתערב ולעזור לשרוליק לצאת מהבעיה אליה הוא נקלע 

ולעזור לו להמשיך הלאה. אני מצפה שהספר יגמר בסוף טוב.

אני מקווה בשביל שרוליק שהוא יצליח לשרוד ושהוא יפגוש מישהו אשר יעזור לו במשך שאר המלחמה.

אר.אב

משימה מתוקשבת: תשובה

על פי דעתי בהמשך הסיפור שרוליק ימשיך להגיע בכל פעם אל משפחה אחרת אך אני מצפה מן הספר 

שבהמשך שרוליק אף יחבור לקרובי משפחה אבודים מהשואה ואף אולי ימצא מקלט אצל הפרטיזנים

הנלחמים נגד הגרמנים בכדי להציל את היהודים בשואה.

יומן מסע רו.בס.

רוץ ילד, רוץ /אורי אורלב

לאחר ששרוליק הוברח מהגטו אל היער פגש חבורת ילדים שחיה ביער, הוא התחבר עליהם והם לימדו אותו איך לצוד חיות, לבשל אותם ואיך לשרוד ללא עזרה מאף אחד. לאחר שהחבורה התפצלה ושרוליק נישאר לבד, התחיל החורף המושלג ושרוליק לא יכל יותר להישאר ביער ללא אוכל והקור המקפיא של השלג, שרוליק היה עובר מבית לבית של חסידי אומות העולם שהסכימו להסתיר אותו, לדאוג לו ולתפל בו. לאחר שעבר מבית לבית פגש שרוליק את אביו ביער, אביו של שרוליק נתן  לו שיטות לשרוד ואמר לו למי הכי כדי ללכת, בזכות עצת אביו הוא מצא בית פולני של עניים שהסכים לקבל אותו ולעזור לו.בעלת הבית טיפלה בפצעיו של שרוליק ואמרה לו מה לעשות כדי שהוא יוכל להינצל... היא לימדה אותו להצטלב, להתפלל בכנסייה, נתנה לו שם פולני (יורק סטאניאק) וסיפור כיסוי למקרה שגרמנים ישאלו אותו שאלות וידעו שהוא יהודי.

כשאני קורא את  הספר אני מבין באמת כמה היה קשה ליהודים לשרוד וכמה הם סבלו, ואיך ילד בן 9-10 צריך להתמודד במצב שאין לו הורים שיעזרו לו ,שהוא חולה במחלות, שהוא צריך לחיות ביער, לברוח מגרמים, אין לו אוכל ושקר לו.

הצפיות להמשך קריאת הספר הם ששרוליק הינצל ,שיצא את מישפחתו ושיוכל להמשיך לחיות כמו ילד רגיל שהולך לבית ספר, לומד, משחק עם חברים וחיי בחופשיות ולא ברוח מהגרמנים שרודפים אחריו.

על הספר מפיו של יורם פרידמן (על מי שמסופר הספר): https://www.youtube.com/watch?v=sH3CLx8cab0

יומן מסע-גי.טמ.

רוץ לד רוץ\ אורי אורלב

סיפור על ילד יהודי הנודד ביערות ובכפרים בזמן מלחמת העולם השנייה, השואה,שמו, שרוליק. שרוליק, נאלץ להמציא לעצמו סיפור חיים חדש כדי שהגרמנים לא ימצאו אותו. מעכשיו קוראים לו, יורק סטניאק. יורק הוא הילד היחיד בביתו הוא נולד בכפר קטן אינו זוכר את שם הכפר וגם את גילו אינו זוכר, הדבר היחיד שיורק זוכר זה איך יום אחד אביו רתם את הסוסים לעגלה והעמיס עליה חפצים ושלושתם, יורק אביו ואמו יצאו לדרך. על הכביש היו הרבה אנשים אחרים עם עגלות וסוסים, חיילים ומכוניות. יורק לא זוכר כמה זמן נסעו רק זוכר שפתאום היה רעש גדול, ומטוס עבר נמוך מעליהם. יורק שמע קול טרטור חזק, וצרור ארוך של יריות פגע בעגלה ובסוסים. ההורים שלו נפלו ולא ענו לו שפנה אליהם.

 

מחשבותיי בנוגע לספר נורא מסובכות. אני לא מצליחה להבין איך אנשים יכולים להיות כל כך רעים ולהסגיר ילד קטן וחסר אונים, אבל זה גם מה שסוחף אותי בספר. למרות האנשים הרעים שרוליק מצליח לשרוד בעזרת האנשים הטובים שעדיין נשארו בעולם בעקבות המלחמה הנוראית הזו.

 

אני מקווה ומצפה לכך, ששרוליק ישרוד במלחמה האכזרית הזו,  בעזרת מעט האנשים הטובים שנשארו. אני מקווה שימצא אנשים טובים שידאגו לו וישמור אליו בזמן המלחמה. אני גם מצפה לכך שבטום המלחמה ימצא את אחד מבני משפחתו.

תו.שו.

                    רוץ ילד רוץ-אורי אורלב

כאשר שרוליק נכנס אל תוך היער הוא יתחבר מאוד אליו הוא מצא שמה ילדים שחברו אליו.

הילדים ניסו להישאר בחיים בשהותם ביער,הם צדו חיות ואספו מים מנהרות.

שרוליק ניפרד מהילדים לבסוף ונאלץ להישאר לבד ביער ולנסות לשרוד.

הוא למד בזמן שהיה ביער המון דברים חדשים,הוא למד איך לצוד אוכל ולטפס על העצים.

שרוליק הצליח לשרוד עד שהוא הוא חלה והיה לו חום גבוה.

היה לו פצעים בכל הגוף וחיידיקים בבגדים הוא חשב לעצמו שהוא

הולך למות, ואז לפתע הגיע אישה יפיפיה ולקחה אותו לביתה

וטיפלה בו היטב רחצה אותו הלבישה אותו בבגדים חמים האכילה אותו

והשקתה אותו במים.

הוא הודה לה מאוד. היא לימדה אותו מנהגים של הנוצרים כדי שיוכל להשתלב עם כולם (לימדה אותו לברך לפני האוכל וכו')

האישה במשך היום אסרה על יורק סטניאק (שרוליק) להתקרב לחלונות,

ובערב, אחרי שהדליקה את הפתיל במנור הנפט בחדר הגדול, היה עליו

להישאר בחדר הקטן.

היא דאגה שכאשר שואלים אותו שאלות על אודותיו אז יענה כך:

-מאיפה אתה?

-אני לא זוכר

-איפה ההורים שלך?

-הם נהרגו על העגלה בגלל המטוס

-בן כמה אתה?

-אני חושב שבן 9

http://www.youtube.com/watch?v=57uyhiKcZEE

                                                                        אורי אורלב

ור.אי- יומן מסע שלי

לאחר שברח שרוליק מהגטו הגיע אל היער ושם פגש חבורת ילדים. חבורת הילדים למדו את שרוליק לחיות את חיים בלי עזרה "מאיפה באת?"

                            " מהגטו"אמר שרוליק

                              "מתי?"

                             "עכשיו"

עבר זמן מה ויערן בא אל היער ומשם החבורה נפרדה.שרוליק היה רעב מאוד שהחליט ללכת אל הכפריים הפולנים אל אותם הפולניים שלא שואלים שאלות. שרוליק דפק על אחד הדלתות ולפתע פתחה לו אישה שבחנה אותו והכניסה אותו נתנה לו לאכול לשתות. לאחר מכך ביקש האיכר משרוליק שיעזור לו לסדר בקבוקים.האיכר סגר את שרוליק בחדר ומיהר לקרוא לצבא הגרמני אך האישה טובת הלב פתחה לשרוליק ואמרה לו :"רוץ ילד רוץ".שרוליק ברח מהכפר אל היער אבל הפעם הכיר את היער היטב הוא ידע  היכן מקורות מזון,מקומות מחסה,את מפל השתייה ועוד..
 יום אחד פגש שרוליק את היערן "מה אתה עושה כאן,ילד?"
                                             "אני אוכל פטל"
                                            "את זה אני רואה"
היערן לקח את שרוליק לאחותו שיטפל לה בכבשים ובפרות .אך זה לא יצליח כי גם שם הגרמניים מצאו את שרוליק. שרוליק רץ הכי מהר שיכול אל היער ולפתע פגש שם את אביו,אביו הסביר לו כמה דברים ואחר מכך נהרג בישביל ששרוליק יוכל לחיות. מאז שרוליק נודד מכפר אל כפר ומנסה להישאר בחיים.

כול פרק שעובר אני מתרגשת עוד יותר.יש פרקים שגרמו לי לבכות ,יש פרקים ששמחתי ויש פרקים שהופתעתי.אבל רציתי לכתוב על פרק ששרוליק פגש את אביו כי בפרק זה אני מתחברת מאוד לכותב בעיקר כי גם אני רוצה לפגוש את אבי וכאשר שרוליק פגש את אביו דמיינתי שאני פוגשת את אבי .זה הפרק שאני אישית הכי אהבתי וגם הכי התחברתי.

אני מקווה ששרוליק יפגוש את אימו את חבורת הילדים וסוף סוף יחזרו עליו זכיות הילד אני מקווה לקרוא סוף טוב.
 http://www.youtube.com/watch?v=0eg-gGnTFWI
 

שי.לי.

רוץ ילד רוץ!

אחרי שהאיכר עזר לשרוליק (יורק) לברוח מהגטו הוא ברח ליער, ושם הוא פגש חבורת ילדים יהודים. כאשר חבורת הילדים היהודים נפרדו ביער הוא עבר בין כפר לכפר בניסיון למצוא עבודה ובאחד הכפרים הסגירו אותו לנאצים, אבל הוא ברח,ובזמן שברח הוא פגש את אביו שאמר לו שמעכשיו קוראים לו "יורק סטניאק". לבסוף,בזמן שברח יורק מהנאצים הוא הגיע לכפר שבו איכרית טיפלה בו ונתנה לו סיפור כיסוי, שאם ישאלו אותו מיהו, מאיפה הוא בא וכדומה הוא ידע מה לענות. לבסוף, הוא נאלץ לעזוב, והגיע לכפר שבו משפחה נחמדה נתנה לו עבודה אך הוא עזב גם אותם, כי גילו שהוא יהודי. הוא הגיע לכפר שבו נתנו לו עבודה, אבל האיכר היה משתכר ומכה אז הוא עזב, וחזר ליער.

כשקראנו את הספר הרגשתי שזה לא הגיוני,מכיוון שאני אף פעם לא חוויתי חוויה כזו נוראית. שרוליק גיבור, בלתי אפשרי להבין את המצב הזה. קשה לחשוב שאנשים ישנו על עצים אכלו חרקים ובשר לא מבושל. כשאני חושבת על הספר אני פשוט  מרגישה  שזה לא יכול להיות אמתי, שהעולם היום כל כך שונה ממה שהיה פעם... 

הציפיות שלי הן ששרוליק ימשיך להאמין שהוא יישאר בחיים, ושהוא יימצא אנשים טובים שידאגו לו וישמרו עליו, כי כבר אין לו משפחה וחברים שיעשו את זה.

עמ.פנ.

רוץ ילד רוץ

שרוליק כבר הכיר את היער היטב. הוא ידע היכן יש מקורות מזון, מקומות לינה ומקורות שתייה. לפתע הגיע הסתיו. לשרוליק נעשה קר מאוד, קר עד כדי כך שרגליו קפאו והוא לא יכל ללכת והמזון שלו אזל. הוא היה חולה מאוד אך בזכות עצת אביו הוא מצא בית של עניים בכפר פולני וביקש עזרה מבעלת הבית. האישה טיפלה בו היטב, לימדה אותו להצטלב, להתפלל בכנסייה ונתנה לו סיפור כיסוי. לאחר שנרפא נדד מכפר לכפר כשיש לו מטרה : להישאר בחיים!

לפי דעתי הספר מסקרן מאוד, מפתיע. לא כל ספר גורם לך לחשוב עליו ולא לרצות להפסיק לקרוא אך מכיוון שבספר מסופר על תקופת השואה ומכיוון שהוא כתוב בצורה מצוינת ומפורטת אתה לא יכול להפסיק לקרוא אותו ולא יכול להוציאו מראשך. 

אני מצפה לכך ששרוליק ימשיך לנסות ולהאמין שהוא ינצל,שהוא יצליח להישאר בחיים. אני מקווה שהמזל יאיר לו פנים ושהוא יפגוש באנשים טובים שידאגו לו וכך ישאר בחיים. 

דו.מר.

רוץ ילד רוץ

אחרי ששרוליק(יורק) ברח מהגטו עם האיכר והסוס הוא ברח ליער הוא פגש חבורה של ילדים יהודים.

כאשר שרוליק והחבורה שלו  "נפרדו" הוא עבר בין כפר לכפר ובאחד הכפרים הסגירו אותו לנאצים כשרוליק ברח הוא פגש את אביו שנתן לו את השם "יורק  סטניאק". כאשר ברח יורק  מהנאצים הוא הגיע לאחד הכפרים שם נתנה לו האיכרית סיפור  כיסוי שאם ישאלו אותו שהוא ידע מלענות.

 

רוב הספר יש לי מחשבה אחד שעוברת לי בראש שגם לסבא שלי יש סיפור דומה ושאני יושב עם סבא שלי ההרגשות  גדולות בכמה וכמה מידות.          

לי כבר לא נשאר ציפיות מהספר כי לא נשאר לו כלום. אולי הוא יפגוש את האחים שברחו לרוסיה בתחילת המלחמה.

מי.גו.-יומן המסע שלי

מהרגע שהוברח שרוליק מהגטו והגיע לכפר,הוא התחבר אם קבוצת ילדים וניסה ללמוד מהם כיצד לשרוד לבד ,ביער. לאחר שהחבורה התפצלה, עבר זמן קשה על שרוליק שנשאר לבד וחלה. ואחרי שעבר מבית לבית מכפר לכפר ופגש את אביו במסע זה נוצרת לשרוליק זהות חדשה וסיפור חדש שהופך להיות חלק חשוב בחייו.שמו משתנה ליורק סטאניאק, והוא לא זוכר מה גילו  ומה שם הכפר בו נולד, אך הוא זכר שאביו רתם את הסוסים לעגלה, העמיס את חפציהם והוא , אביו ואמו יצאו לדרך. הוא לא זכר כמה זמן נסע אבל הוא זכר רעש גדול, עבר מהעליהם מטוס נמוך ונשמע קול טרטור חזק ונורו כדורים לעברם ופגו בסוסים באמו ובאביו. שרוליק נלקח על ידי אנשים זרים לכפרם, הוא לא זכר כמה זמן שהה אצלם אבל הוא זכר שעזב מפני שהאיכר היה מרביץ ומכה אותו ומאז הוא נודד בין כפרים.


מחשבותיי ורגשותיי במהלך קריאת הספר הן שהסופר מתאר את מה שהתרחש במילים כל כך מפורטות ושבמהלך הקריאה אני יכולה לנסות לדמיין את המתרחש ואת הרגע המסופר.
אחרי שאני מפסיקה לקרוא קשה לשכוח מה שקוראים בספר הזה, בראש תמיד רצות תמונות ואתה פשוט יכול להרגיש שאתה נסחף לתוכו שאתה מתבונן במתרחש וממיר את התמונה הנראית למילים ולתחושות.

לדעתי גם אחרי שאני אסיים לקרוא את הספר ואני אסיים את יומן המסע שלי אני לא אבין באמת מה היה שם ואני לא באמת ארגיש מה שהם הרגישו כי כל מה שהם אפילו לא חשבו שיכול להיות לי זה בא בקלות ואני מקווה  שאני אפתח טיפה יותר הכרת תודה על התנאים שבהם אני חייה.

http://www.youtube.com/watch?v=wxtZzFnW0sU