יום ראשון, 16 בפברואר 2014

יו.פר
רוץ ילד רוץ/ אורי אורלב
במהלך השהות של שרוליק ביער הוא פגש חבורה של נערים שיודעים לצוד ולידאוג לעצמם למזון.
בהמשך שרוליק ניתק מהם במסעו אל החופש, ומהבריחה מהנאצים. כאשר מגיע הסתיו, שרוליק נהיה חולה, אין לו פרטי לבוש מתאימים למזג האוויר, אין כבר אוכל, והוא מסתובב ביער קפוא ורעב. הוא הלך לעניים, הוא ידע שהם יעזרו לו. הוא ראה בית מגורים ולידו מבנה הרוס, הוא חשב שזהו בית עניים בטוח. כאשר הוא דפק על הדלת,נפתחה הדלת במקצת אבל שרוליק כבר התמוטט. כשפקח את עיניו מצא את עצמו בבית אישה שטיפלה בו ועזרה לו. היא נתנה לו עצו איך להשתלב בין הגואים(הפולנים) היא נתנה לו סיפור כיסוי שיעזור לו למצוא עבודה בין הפולנים: שמו הוא יורק סטניאק, הוא בן יחיד במשפחתו יום אחד אביו רתם סוסים לעגלה העמיס עליה חפצים וכולם יצאו לדרך. יורק(שרוליק) לא זוכר כמה זמן הם נסעו אבל הוא זוכר שהיה רעש גדול. ומטוס עבר נמוך מעליהם והם שמעו קול טרטור חזק, וצרור ארוך של יריות פגע בעגלה ובסוסים. ההורים של יורק(שרוליק) נפלו ולא זזו יותר, כאשר דיבר אליהם הם לא הגיבו. הבגדים של הוריו של יורק(שרוליק) נעשו אדומים ורטובים. אנשים זרים לקחו אותו לכפר שלהם. יורק(שרוליק) לא זוכר כמה זמן היה אצלם. אבל הוא זוכר שהאיכר שאצלו עבד היה משתכר ומרביץ עד שעזב ומאז הוא עובר מכפר לכפר. זה היה סיפור הכיסוי של שרוליק וככה הם נפרדו, שרוליק יצא לדרכו וראה משק גדול הוא דפוק על הדלת הוריד את כובעו ואמר:"יבורך יזוס כריסטוס" מיד באה התשובה ושרוליק ניכנס אל תוך הבית. 

במהלך הקריאה הרגשתי איך זה שרק עניים יכולים לעזור לעניים, בגלל שרק עניים מבינים כמה קשה זה להיות עני ולכן הם עוזרים אחד לשני. אני שמחה שהיה לשרוליק מישהי שטיפלה בו כשלא היה מי, הרגשתי פה ושם קצת עצב על כמה ששרוליק סובל, וכמה שקשה לו להיות לבד בעולם הגדול ותמיד נסתי להציב את עצמי במצבו ולשאול את עצמי מה אני הייתי עושה, אך ללא שם מחשבה של סיכוי שהייתי מצליחה לישרוד שם...

2 תגובות:

  1. רעיון תשובתך מעניין ומרתק.
    נהנתי לקרוא אותה, פירטת מובן את הדברים ואני מצטרפת לדעתך על שרוליק ששמחת שמישהי טיפלה בו...
    מ-שר.קו.
    ל-יו.פר.

    השבמחק
  2. יובלי החליפי את התמונה בבקשה...

    השבמחק