יום רביעי, 5 בפברואר 2014

ור.אי- יומן מסע שלי

לאחר שברח שרוליק מהגטו הגיע אל היער ושם פגש חבורת ילדים. חבורת הילדים למדו את שרוליק לחיות את חיים בלי עזרה "מאיפה באת?"
                            " מהגטו"אמר שרוליק
                              "מתי?"
                             "עכשיו"
עבר זמן מה ויערן בא אל היער ומשם החבורה נפרדה.שרוליק היה רעב מאוד שהחליט ללכת אל הכפריים הפולנים אל אותם הפולניים שלא שואלים שאלות. שרוליק דפק על אחד הדלתות ולפתע פתחה לו אישה שבחנה אותו והכניסה אותו נתנה לו לאכול לשתות. לאחר מכך ביקש האיכר משרוליק שיעזור לו לסדר בקבוקים.האיכר סגר את שרוליק בחדר ומיהר לקרוא לצבא הגרמני אך האישה טובת הלב פתחה לשרוליק ואמרה לו :"רוץ ילד רוץ".שרוליק ברח מהכפר אל היער אבל הפעם הכיר את היער היטב הוא ידע  היכן מקורות מזון,מקומות מחסה,את מפל השתייה ועוד..
 יום אחד פגש שרוליק את היערן "מה אתה עושה כאן,ילד?"
                                             "אני אוכל פטל"
                                            "את זה אני רואה"
היערן לקח את שרוליק לאחותו שיטפל לה בכבשים ובפרות .אך זה לא יצליח כי גם שם הגרמניים מצאו את שרוליק. שרוליק רץ הכי מהר שיכול אל היער ולפתע פגש שם את אביו,אביו הסביר לו כמה דברים ואחר מכך נהרג בישביל ששרוליק יוכל לחיות. מאז שרוליק נודד מכפר אל כפר ומנסה להישאר בחיים.

כול פרק שעובר אני מתרגשת עוד יותר.יש פרקים שגרמו לי לבכות ,יש פרקים ששמחתי ויש פרקים שהופתעתי.אבל רציתי לכתוב על פרק ששרוליק פגש את אביו כי בפרק זה אני מתחברת מאוד לכותב בעיקר כי גם אני רוצה לפגוש את אבי וכאשר שרוליק פגש את אביו דמיינתי שאני פוגשת את אבי .זה הפרק שאני אישית הכי אהבתי וגם הכי התחברתי.

אני מקווה ששרוליק יפגוש את אימו את חבורת הילדים וסוף סוף יחזרו עליו זכיות הילד אני מקווה לקרוא סוף טוב.
 http://www.youtube.com/watch?v=0eg-gGnTFWI
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה