יום ראשון, 9 בפברואר 2014

ענ.שט

שרוליק פגש ביער חבורת ילדים שהכירה את היער היטב.
במהלך השהות עם הילדים למד שרוליק איפה אפשר למצוא מזון ביער ואיפה אפשר לישון.
כאשר הגיע הסתיו, לשרוליק היה קר ברגליים, הוא היה חולה והמזון שלו אזל אבל, שרוליק שמע לעצתו של אביו הוא הצליח למצוא בית פולני שהחזיק אותו וטיפל בו. האישה שחיה בבית לימדה את שרוליק להצטלב ולהתפלל. האישה נתנה לשרוליק סיפור שיספר לכל מי שישאל אותו מאיפה הוא או איפה הוריו: הוא נולד בכפר קטן, אינו זוכר את שם הכפר ואינו יודע את גילו,אך הוא זוכר איך אביו קשר את הסוסים ברתמה לעגלה,שם עליה חפצים והוא אביו ואמו יצאו לדרך. לא היו לשרוליק אחים ואחיות הוא היה הבן היחיד .הוא לא זוכר כמה זמן נסעו הוא רק זוכר שהיה רעש גדול, ומטוס עבר נמוך מעליהם היה קול טרטור חזק וכדורים נורו ופגעו בעגלה ובסוסים. ההורים של שרוליק נהרגו מהכדורים שפגעו בהם.אנשים זרים לקחו את שרוליק לכפר שלהם, והוא לא זוכר כמה זמן היה שם, אבל הוא זוכר שהאיכר היה מרביץ לו עד שהוא עזב ומאז שרוליק עובר מכפר לכפר.

במהלך הקריאה, לדעתי, אפשר להתחבר לשרוליק, להבין מה הוא מרגיש, למרות שקשה להבין איך אפשר לחיות ככה.
הספר מסקרן, הוא גורם לך לרצות לקרוא עוד.
אני מרגיש שאני מבין איך היו החיים בשואה, ומה יהודים היו עושים כדי לשרוד.

הציפיות שלי לגבי המשך הקריאה הם ששרוליק ינצל, שיפגוש את אימו, ויחזור לחיות חיים רגילים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה