אי.זב.
משימה מתוקשבת: יומן המסע שלי 
שרוליק הכיר את היער כמו את כף ידו והיה לו אגוזים ופירות יער לכל השנה,
כך חשב שרוליק אך לפתע הגיע החורף. שרוליק התהלך בשבילים בלי אוכל (כי כל מזונו אזל להפתעתו),
בשלג ובקור העז עד שהגיע לכפר פולני.
שרוליק עבר ליד בתים מפוארים וחמים אבל לא העז להתקרב אליהם מכיוון שזכר את עצת אביו
בדקות האחרונות שהספיק לראותו:" לך תמיד אל העניים, הם בטוח יעזרו לך..." והוא המשיך ללכת.
אחרי זמן מה הוא הרגיש מוזר וסחרחורת הכתה בו, הוא התהלך בכבדות עד שהגיע לבית רעוע ובקושי הצליח 
לדפוק בדלת והתמוטט.
כאשר התעורר ראה אישה יפה עומדת מעליו ושואלת אותו:" מי אתה?".מאז היא לימדה אותו להצטלב, להתפלל,
נתנה לו סיפור חדש וכו'...
אחרי כמה חודשים היא אמרה לו שהו צריך ללכת ומאז הוא נודד בין כפרים אחרים.

כאשר אני קורא את  הספר "רוץ ילד,רוץ" אני מרגיש שאני נכנס לתוך הספר ורואה מהצד את
האירועים המתרחשים לשרוליק ואני מרגיש דחף להתערב ולעזור לשרוליק לצאת מהבעיה אליה הוא נקלע 

ולעזור לו להמשיך הלאה. אני מצפה שהספר יגמר בסוף טוב.

אני מקווה בשביל שרוליק שהוא יצליח לשרוד ושהוא יפגוש מישהו אשר יעזור לו במשך שאר המלחמה.