מי.חכ

רוץ ילד רוץ/ אורי אורלב

שרוליק אהב את היער והרגיש בו מוגן. הוא הגיע ליער לאחר שהצליח לחמוק מהגטו בזכות האיכר שהציל אותו מהגרמנים והבריח אותו אל חבורת ילדים יהודיים ביער. 
שרוליק שוטט עם החבורה ביער ובינתיים למד מהם דרכי הישרדות ביער, עד שבוקר אחד התעוררו בבהלה מיריות מתקרבות, ברחו והתפצלו .

שרוליק שוטט בעצמו ביער עד שפגש את היערן והתלווה אליו לבית אחותו שם שירת אותה בביתה והיא הייתה מאכילה אותו ומטפלת בו. יום אחד הגיע לביתה שוטר גרמני ששמע ממשהו בכפר שיש בביתה ילד יהודי. שרוליק שמע זאת וברח אל היער ,הגרמני הבחין בו,הוא ועוד שוטר גרמני ניסו לתפוס את שרוליק ולהרגו, שרוליק נמלט אל היער שם ראה בן אדם שוכב על ענף עץ ומתבונן בו,לבסוף התברר שזהו אביו, אותו לא ראה כבר הרבה מאוד זמן והיה בטוח שנהרג לאחר שזיהה את אביו ,אביו דיבר במהירות והתרגשות וכשהם שמעו את הצעדים המתקרבים של הגרמנים אמר לו :" אין זמן אני רוצה שתזכור את כל מה שאגיד לך עכשיו . תמצא משהו שיילמד אותך להצטלב ולהתפלל ואז תישאר אצל איזה איכר עד שתגמר המלחמה...האב השתתק ונשק לשרוליק כשהוא נאנק כמו חיה פצועה..." אביו רץ אל השוטרים הגרמנים כפי שקבעו ורק כשספר שרוליק עד עשר שחרר את גופו ורץ לכיוון ההפוך בכל כוחו, שמע שתי יריות אך לא הפנה את ראשו.. זו הייתה הפעם הראשונה שנפגש עם אביו לאחר זמן רב מאוד שהיה לבד וגם הפעם האחרונה... 
כשקראתי את הספר הרגשתי צמרמורת ,ריחמתי עליו ,הרגשתי שזה לא מגיע לילד כל כך צעיר לעבור את כל זה בחייו ,לאבד את כל הקרובים לו, הרגשתי שאני רוצה לעזור לו בסיוט שהוא חי בו לבד..
הציפיות שלי מהספר הם שלבסוף שרוליק ימצא את אמו, את אחיו ושחייו ישתנו לטובה, שהוא ירגיש שיש משהו שהוא יכול להישען עליו ושלא הכל אבוד..